הליכה בדרך לגב בריא יותר

שלום לכולם,

המחקר מראה ששבעה מתוך 10 אנשים שחוו אפיזודה של כאב גב תחתון, יחוו אפיזודה נוספת של כאב גב בתוך פחות משנה. ולכן כפיזיותרפיסט, אני נתקל לא פעם בשאלה "מה אני צריכה לעשות כדי שכאבי הגב לא יחזרו". בד"כ התשובה היא שפעילות גופנית סדירה יכולה להפחית את הסיכוי להתקף נוסף. העדויות המחקריות לא מצביעות שיש יתרון לסוג אחד של פעילות גופנית- פילטיס, יוגה, שחייה, אימונים פונקציונליים ו/או אימוני משקולות בחדר כושר - ביכולת להפחית את תדירות האפיזודות של כאבי הגב. רוב הפעילויות שנבדקו לא תמיד ישימות  עבור המטופל הספציפי עקב מגבלות זמינות, תקציב וזמן. במכתב הנוכחי אני רוצה לדבר על מחקר פורץ דרך שפורסם בחודש יוני האחרון, שעשוי לשנות את הנחיות המניעה להתקפים חוזרים של כאבי גב תחתון. המחקר נערך על ידי קבוצת חוקרים גדולה באוסטרליה ונקרא WalkBack. המחקר בדק האם תוכנית הליכה פשוטה יכולה למנוע הישנות של כאבי גב תחתון. 

מה נעשה במחקר?

המחקר כלל 701 מבוגרים שהתאוששו לאחרונה מאפיזודה משמעותית של כאבי גב תחתון, כלומר כזאת אשר הגבילה בצורה משמעותית את יכולת התפקוד היומיומי שלהם. מחצית מהנבדקים עברו מפגשי פיזיותרפיה שכללו בניית תוכנית הליכה מותאמת אישית ומתן מידע לגבי מנגנוני כאב לפי עקרונות של PNE –pain neuroscience education(מוזמנים לקרוא על PNE בבלוג שלי), בעוד שהמחצית השנייה לא קיבלה טיפול ספציפי, והנחקרים יכלו לבחור לפי העדפה אישית בין טיפול פיזיותרפיה, כירופרקטיקה, טיפולים אלטרנטיביים או לחזור בהדרגה לפעילות הגופנית הרגילה שלהם.

תוכנית ההתערבות: 

קבוצת ההתערבות עברה שישה מפגשים עם פיזיותרפיסט במשך שישה חודשים. 5 מפגשים במהלך 12 השבועות הראשונים לאחר ההתקף ועוד מפגש מעקב 6 חודשים מתחילת ההתערבות הטיפולית. תוכן המפגשים כלל:

בניית תוכנית הליכה מותאמת אישית למצבו של המטופל ( רמת הכושר הגופני שלו, רמת הכאבים, מצבו הגופני הכללי כגון בעיות במפרקים אחרים היכולים להשפיע על היכולת שלו ללכת וכולי) וכן ואסטרטגיות לניהול עצמי הכללו בעיקר דרכים להתמודד עם התלקחות של כאבים והופעת כאבים באזורים אחרים בגלל ההליכה.

בגלל שהמחקר נערך ברובו בשיאה של מגפת הקורונה, חלק ניכר מהמשתתפים בחרו לערוך את מפגשי המעקב באמצעות מפגשי וידאו ולא פנים אל פנים.

המטרה הייתה להגיע להליכה חמש פעמים בשבוע למשך 30 דקות עד סוף ששת חודשי ההתערבות המחקרית.

תוצאות:

המשתתפים בקבוצת ההליכה חוו באופן משמעותי פחות השנויות של התקפי גב תחתון. בממוצע, המשתתפים שבקבוצת ההליכה עברו 208 ימים לפני שחוו אפיזודה נוספת של כאבי גב, לעומת רק 112 ימים בקבוצת הביקורת. תוכנית ההליכה גם הפחיתה את המוגבלות היומיות שדווחה על ידי המשתתפים בעקבות כאבי הגב, והייתה זולה יותר מבחינת העלות הכללית הן לנחקרים והן למערכת הבריאות.

אבל לא הכול ורוד!

ישנן שתי נקודות שעולות מהמחקר ויכולות להוות מכשול ביישמו בשדה הקליני. הנקודה הראשונה היא העובדה שהמשתתפים בקבוצת החקר דיווחו באופן מובהק על יותר כאבים במפרקי הגפיים התחתונות במהלך המחקר. הדבר לא גרם לפרישה גדולה יותר מהמחקר של משתתפים בקבוצת ההתערבות, אבל בהחלט יכול להיות מכשול בהצלחת יישום תוכניות הליכה באוכלוסיות מטופלים שונות, ומדגיש את החשיבות של התחלה איטית והתקדמות הדרגתית תחת הדרכה ולווי של איש מקצוע.

הנקודה השנייה קשורה להכשרה של הפיזיותרפיסטים במחקר. קבוצת המטפלים שהשתתפה המחקר עברה הכשרה קצרה שבה נחשפו בעיקר לתכנים מעולם האימון כגון אסטרטגיות וטכניקות לעידוד תהליכי שינוי והעצמת המסוגלות עצמית. ישנם פיזיותרפיסטים רבים המתקשים לעשות את השינוי התפיסתי הדרוש מלהיות המטפל "המתקן" למטפל שמלווה, מנחה ומעצים. 

לסיכום: 

מחקר זה מספק ראיות חזקות לכך שתוכנית הליכה פשוטה, בשילוב עם הבנת מדע הכאב ולמידת אסטרטגיות לניהול עצמי הן מרכיבים חשובים בטיפול פיזיותרפי לכאבי גב תחתון, ויכולים להפחית משמעותית את הישנות כאבי הגב התחתון. אם אתם מתמודדים עם כאבי גב חוזרים, דברו עם הפיזיותרפיסט שלכם על שילוב תוכנית הליכה מובנית בתוכנית הטיפול שלכם.

וברמה האישית, כפיזיותרפיסט הפוגש בקליניקה מטופלים רבים החווים התקפים חוזרים של כאבי גב תחתון, אני נרגש מתוצאות המחקר. הן פותחות בפני עוד אופציה פשוטה, נגישה ומוכחות מחקרית בדיון מול המטופל בנוגע לאסטרטגיות למניעת הישנות של כאבי גב. הרי הליכה היא משהו שרוב האנשים יכולים לעשות, ללא קשר לרמת הכושר ואינה מצריכה גישה לציוד מיוחד פרט לנעלי הליכה נוחות.

שלכם,

דביר חן